מאורעות תרפ"ט אוגוסט 1929

  

יואל ברש"ד ומשפחתו חוו את מאורעות תרפ"ט 1929 בצפת.
מאורעות תרפ"ט סימנו שבר ביחסי ערבים ויהודים בצפת. שנים ספורות לפני המאורעות התקיימו החיים בין הקהילות זו לצד זו, היו בינהן יחסי מסחר ושיתוף כלכלי, ואפילו ידידות בין משפחות. משפחת זאב וחנה פרל התגוררה ברובע הערבי, ברחוב הראשי של העיר, שם ניהלו מלון שבו נהגו להתארח יהודים וערבים כאחד. לאחר המאורעות עזבו את ביתם ועברו לרובע היהודי.* 
כילדים חוו את אותו יום שישי שחור ב29 לאוגוסט 1929 (בפרק המביא את זכרונותיו בפרק המוקדש למשפחת פרל. דניאל כותב את זכרונותיו מיום זה ביומנו  .
הטבח שנעשה בעיר שבו השתתפו שכניהם, היה נקודת תפנית שבה החליטו צעירי צפת, שלעולם לא יהיו נתונים לחסדם של שכניהם או חסדה של המשטרה הבריטית. 
בני משפחת פרל אימצו השקפת עולם אקטיביסיטית ופעלו רבות לארגן את הנוער ולאמנו לקראת יום פקודה. הם פעלו להקמת סניף בית"ר בעיר, ולאחר מכן סניף של הארגון הצבאי הלאומי. שמואל פרל היה מפקד האצ"ל בעיר. ודניאל השתתף בפעולות האצ"ל נגד ההשלטון הבריטי. גם כאשר פרשו חלק מהנוער הבית"רי לארגון ה"ההגנה", עדין קיימו ביניהם יחסי חברות ושיתןף פעולה שהגיע לשיאו בימים של המאבק לשיחרור העיר. 

ביתו של יואל ברש"ד היה מחוץ לרובע היהודים בעיר העתיקה, ולכן לא היה יעד בהתקפה ביום הפרעות.

ב1929 יואל כבר פרש מעבודתו בבנק ועסק יותר בפעילות ציבורית, היה נציג במועצת העיר, וניהל את השכרת הדירות בחצרו. מספרים שבעונת החורף היה מרבה לנסוע לתל אביב, לפגוש את חבריו שהתגוררו בשכונת פקידי אפ"ק וכשהגיע לשם התגורר בדירה שכורה ברחוב עליה פינת לוינסקי.

בועדת החקירה מצאתי עדות שנלקחה  מיואל ברש"ד :

"יואל ברש"ד, כעת גר בתל אביב ברחוב לוינסקי  67 חבר העירייה בצפת מודיע:

משפחתי ואני גרים בארץ למעלה מ 130 שנה, והיינו ביחסי ידידות עם הערבים. אני חבר במועצת העירייה של צפת מאז השלטון הטורקי, שהייתי חבר במג'אליס אידר.

חתני זאב פרל, הוא בעל מלון הרצליה בצפת. אני מגיע לשם לעיתים קרובות ולעיתים אוכל שם את ארוחותי. פרשתי לפני כשנה מתפקידי כגזבר בבנק אנגלו פלשתין. כעת אינני עובד, אני הולך מידי יום לעירייה למספר שעות. בעירייה יש שישה חברי מועצה, שלשה יהודים ושלושה ערבים. ראש העיר הוא ערבי. אינני עוסק בענייני חשבונות העירייה.

ביום 4/8 1929 בערך, נמצאתי במשרד העירייה בצפת כשצלצל הטלפון וקרא את ראש העירייה. הוא לא היה נוכח, אני נגשתי בעצמי לטלפון והנה סובחי ביי כדורה  מירושלים ביקש אותי להודיע לקרובו עבדול רחמן כדורה קרובו בצפת, שיכין סוסים בשביל אמין מוחמד כדורה ולארבעה חמישה אנשים הבאים איתו מירושלים לצפת, ויסדר גם ארוחה בשבילם. האנשים האלה יסתובבו בכפרים. אני מסרתי אישית את ההודעה לעבד אל רחמן סובחי באמצעות שמש העיריה.

ביום 5/8 הגיעו. סובחי גר אצל קרוביו ושלשה אנשים אחרים, עבד אל רחמן שעסם ושני עורכי דין (אחד מהם עומר סלאח) גרו במלון הרצליה. כשרק באו התחילו לקרוא לאספות במלון. באו המופתי עו"ד נחוי, עלי רדי נחוי, המורים ופקידי משרד הבריאות (נסוך מראד ופואד חיג'אזי). ביום היו אספות ואחר הצהרים נסעו לכפרים ושבו בחצות הלילה. ישבו במלון שבעה ימים, ובמשך הזמן הזה באו אליהם מורים מעכו, ואנשים מנבלוס. סובחי חדרה היה שב לצפת כל כמה ימים לזמן קצר. הוא היה בשבת 24/8 בשעת ההפגנה וגם ביום ראשו 25/8 ונסע. ביום רביעי 26/8 הופיע שוב ועזב את העיר ביום הפרעות לפני הצהרים.בהתחלה לא יחסתי לכך חשיבות.

אבל ביום למחרת שמתי לב שהגיעו הרבה אנשים, התחלתי לחשוב, ההמון לא מצא חן בעיני.

כשהיה בצפת ביום 5/8 וסידר אסיפה במלון, אני הקשבתי דרך הגזוזתרא ושמעתי אותו מספר לחבריו שהיהודים רוצים להתנפל ולקחת את מסגד עומר ולהשתלט על א"י. עך כן עלינו לא לשתוק כי אם לצאת בכוח. פעם לקחתי את המופתי הצידה ואמרתי לו שהאספות האלו אינן מוצאות חן בעיני. אז הוא ענה לי כי באו לייסד בנק מיצרי בעיר. אני העירותי: האם האנשים האלה מתאימים לייסד בנק ? והוא אמר שצעירים מנסים לשכנע את עבדול רחמן שעסם איש עשירלתת להם כסף. לא האמנתי שתהיה איזו התקפה על היהודים בצפת.

ביום ה 8/8 או ה9/8 , הם ערכו עוד אספה שבה מוחמד אפנדי באראדי ועוד כמה מכובדים נכחו. לא יכולתי לשמוע מה שדברו, אבל אחרי שמוחמד אפנדי עזב עם כמה מכובדים, סובחי ואורחיו נשארו וסובחי אמר לי " תראה, אלה עורכי דין מכובדים ועשירים, אני אומר לך הממשלה איתנו, אתה צריך להתכונן להוראות"

עוד כ שלשה או ארבעה ימים הוא היה מגיע עם קהל נוסף, וחזר לצפת ב 17 וב18 לאוגוסט, ב 24 אחר הצהרים, וכן גם ב28 אחרי הצהרים. ב 29 בבוקר הוא עזב.

ב 23 לאוגוסט הגיעו כמה יהודים, ד"ר וויל ופודהורצר ואמרו שהם דוברי אמת (בקשר לבנק). אמרתי להם שאני לא מאמין להם. למחרת, ב 24 /8 , היתה הפגנה. מורים מבית הספר הממלכתי ואנשים עם אלות וסכינים ושאר ציוד להפגנות , ובתי היהודים נרגמו באבנים.

ב 24/8, מיד לאחר הפגנת הערבים, האח של המופתי הצפתי, הגיע לביתי והתנצל על ההתקפה על בתי היהודים ברובע היהודי. הוא אמר שאחיו אינו אשם בהתקפה, הוא רק הגיע לביקור בעיר. הוא אמר: אתה יודע מי אשם בהתקפה ? היו אלה סובחי וחבריו והמורים שהטיפו במסגד.

ב29 באוגוסט בשעה 4 אחר הצהרים, קצת לפני ההתקפה על צפת, הייתי בביתי וראיתי את עבד אל כדורה, עובר מול ביתי. שאלתי אותו מה קרה? והוא ענה שסובחי נתן לנו פקודה להכנס לבתי היהודים. אני הזהרתי אותו והוא עזב  את המקום. הוא לא היה חמוש. מאוחר יותר שמעתי שהוא נהרג ע"י המשטרה.

אני די בטוח שאיש מבין הפלחים לא הגיע לפרוע ביום הראשון של הפרעות. רק ביום השני הגיעו ערבים מהסביבה על מנט לבזוז את בתי היהודים. ערבייי צפת טענו כי הפלחים הששתפו בטבח, אך זה אינו נכון.

קצת אחרי הטבח נאמר לי ע"י ידיד ערבי שמיד לאחר הטבח, פאוד כדורה בן הדוד של סובחי, הלך לכפרים וקרא לפלחים להגיע לצפת לבזוז את בתי היהודים, כל זמן שאין משטרה במקום, ושרכוש היהודים הוא הפקר. אותו איש סיפר לי כי זמן מה לפני הטבח הוא מסר לממשל את כל שמות האנשים שהיו מעורבים, והזהיר את הממשל שכדאי שיאסרו אותם לפני שמשהו יקרה.

עכשיו אני עוזב לתל אביב, מאז, התבקשתי ע" מספר ערבים מצפת לחזור, אך אני מסרב לעשות זאת. חלק מהיהודים שהלכו עם סובחי וחבריו לכפרים יוכלו לספר מה קרה שם."

אצ"מ  L59-143 

בתצהיר של ראשי העדה , קלינגר, וייל, לונץ , פודהורצר,:
 הפעולות הראשונות של האנגלים לאחר הפרעות הראשונות בתאריך 24 באוגוסט 1929 היה חיזוק הכוחות של השוטרים. נעשה חיפוש של נשק בבית ברש"ד . ביום ראשון החנויות נסגרו לאות מחאה כי החיפוש של הנשק נעשה בבית ברש"ד בעוד שהערבים מסתובבים עם נשק באופן חופשי. לא נתנו ליהודים להתקשר למועצה הציונית בירושלים ניתנה רק לערבים להתקשר למועצה הערבית.

אצ"מ L59-142  

* (בית המלון של בתו חנה ובעלה זאב מתתיהו היה ממוקם בתקופה זו בחלקו הערבי של הרחוב הראשי של צפת, שנקרא רחוב פייסל, (היום רחוב ירושלים) ושכן מעל המוסך ותחנת האוטובוסים של אבו עוסמן. היום הבניין נמצא בערך מול קניון דרוקר(המכונה הפיל הלבן)  במרכז העיר.ל. המלון היה בסמוך למדרגות העולות מרחוב ירושלים לרחוב שעולה לכוון  רחוב הפלמ"ח והמצודה. למלון היו שתי כניסות, האחת מהרחוב העליון והשניה מרחוב פייצל (ירושלים). אחרי המאורעות עברה המשפחה למלון "הרצליה "שנוהל ביחד עם משפחת מייברג עד לפרוקה של השותפות בשנת 1930.

באותו שבוע הבחין ברש"ד במספר אורחים ערבים שהגיעו למלון וארגנו כמה אספות שבהן השתתפו ערביי צפת)