עדויות וסיפורים

 

שיחה טלפונית עם נפתלי וייסמן בן הודל וייסמן ונכדו של נפתלי חנל'ס

" אני נפתלי ויסמן, ןנקרא על שם סבי נפתלי חנהל'ס שהיה בנם של חנה  ושל שאול שלום (הלוי) מהעיר בוהופולי. 

 בהיותו בן 9 הוריד צלב מאיזה בית, השלטונות רצו לתפוס אותו להענישו ואמו חנה נאלצה להחביאו ולהעבירו ממשפחה למשפחה. בערך בגיל 12 הצליחה אמו לשלוח אותו לארץ ישראל כנראה עם איזו משפחה,  הוא הגיע לבדו לצפת ואמו הצטרפה אליו מאוחר יותר. 

נפתלי נקרא  בשם חנהל'ס על שם אמו  כלומר הבן של חנה.

חנה, אמו של נפתלי חנל'ס היתה נדבנית גדולה , תורמת ועוזרת לכולם, אספה תרומות לעניים וגם לבניית בית החולים בצפת. היו לה שלשה בעלים כולם היו עשירים והיא הצליחה לרושש אותם ולתת את כל כספם לצדקה.

שני בעלים נוספים היו לה, האחד משה דוקטורוב, שהיה חסיד וגם לבש בגדי חסידים ולהם היה בן בשם שאול דוקטורוב ובת בשם אסתר. אני זוכר אותם מארצות הברית, מאוחר יותר שאול הגיע לארץ והיה כנראה המנהל של בית חרושת דובק בשנת 1939 1940

אסתר אחותו גרה בארה"ב אומר שהיתה בחורה שהתקשתה למצוא חתן ובסופו של דבר התחתנה עם איש בשם אברשה שהיה מבוגר ממנה בהרבה, הם גרו בברוקלין ואחר כך עברו ללונג איינלד משם היתה שולחת להם שנה טובה מדי שנה.

הבעל השלישי של חנה היה יעקב מדובסקי. בנו ר' ישראל בן יעקב מדובסקי חי בצפת וכתב את הספר "מינחת ישראל" נפתלי ויסמן זוכר שנקרא בצפת "קנה פאטר" כלומר דוד אמריקני הוא גר בצפת ונפתלי זוכר שביקר אותו . 

נפתלי חנל'ס כתב הספד על הרבי מצ'וטקורב  וכנראה היה הנכד של המגיד מזלוצ'וב.

נפתלי וייסמן זכר היטב את מרים בתו של יואל ברש"ד שחיה בארה"ב, סיפר שהיתה אחות בבית החולים "הר סיני". כשהיה קטן, חלה בדלקת ריאות , או משהו דומה, מרים היתה באה לביתם יום יום ומטפלת בו במסירות. הוא זוכר אותה עם השביס הלבן והשכמייה הכחולה. כשהיתה מגיעה נראתה כמלאך. 

מתוך התכתבות במייל עם אווה ברש"ד נכדתו של יואל ברש"ד ובתו של בנו יצחק. 

בערך ב2009 נוצר קשר בדואר האלקטרוני  עם אווה גיין, בתו של יצחק ברש"ד ואשתו בטי. קשה לומר שהיא חידשה לי הרבה, בכל המיילים היא קוראת לאביה בשמו ולא אבא, תמהתי על כך, למרות שאני כל הזמן מדברת על אבא שלה , היא עונה לי ומכנה אותו בשמו יצחק. המעניין ביותר מכל מה שזכרה הוא הסיפור על הסבתא בובה חיה, האימא של יואל ברשד. לפי הסיפורים שלה לבובה חיה היו יכולות של קריאה בכף היד, והיתה גם הילרית. היא אומרת שגם לימדה את יצחק לקרוא בכף היד. אווה אומרת שגם לה יש יכולות ספיריטואליות, ואביה תמיד אמר שהיא מזכירה אותה. זו פעם ראשונה שאני שומעת את הסיפור בזה על בובה חיה אבל ידוע לנו כי היא נפטרה כאשר דניאל ושמואל היו ילדים קטנים וכנראה לא זכרו או לא ידעו על יכולותיה אלה. לסיפור של אווה קבלתי חיזוק מדבורה ברנד, בתו של נפתלי ויסמן שגם היא ספרה שלחיה היו תכונות של הילרית וגם רקחה תרופות מצמחים. 

שיחה עם פנינה ברש"ד אשתו של שאול בנו של יואל ברש"ד

בסוף נובמבר 2008 , לאחר הניסיונות שלי להתחקות אחרי תולדותיו של מנחם, התקשרתי לפנינה ברש"ד, אשתו של שאול הבן הצעיר.

ניסיתי להבין ממנה מה היה פשר המשפט "ניצל ע"י אשתו" שהיה כתוב בכרטיס האישי של מנחם שקבלתי ממוזיאון אביחיל.  בעניין הזה היא לא הוסיפה לי דבר,  היא ספרה כי נישא בגיל מבוגר לאווה אשתו, לא היו להם ילדים ומצבו הכלכלי היה סביר.

על שאול היא ספרה כי נסע לפולין לפני המלחמה  להינשא  נישואין פיקטיביים לצעירה שלא היה לה רישיון הגירה לפלשתינה, וכאשר הגיעו לארץ התגרשו. היא ספרה לי שנישאה לשאול כאשר היתה בת 17 לאחר 24 שעות שהכירו זו את זה. נישואין שהיו מאושרים .

במהלך השיחה רציתי לשמוע עוד סיפורים על הסבא יואל, היא התייחסה לדמותו החזקה, העובדה שאהב להכתיב לכולם את דברו, היה לעיתים תוקפני בתגובותיו אך היה איש יפה ובעל שיעור קומה תרתי משמע. כאשר ילדיו שאול ויצחק היו קטנים הוא התאלמן מאשתו ציפורה, על כתפיו היה מוטל נטל גידול הקטנים, אולי זה מסביר מדוע לא המשיך את בניית ביתו . היא מספרת כי היה אוהב סדר וניקיון והקפיד על ניהול ביתו,  את טאובה הכיר בצפת, היא היתה ממשפחת בנדרלי. טאובה היתה גרושה משום שלא יכלה ללדת ולאחר גרושיה עמדה לעזוב כנראה לארצות הברית כמו רבים מבני צפת. פנינה מספרת שסבא יואל הוריד אותה מהאוניה שעמדה להפליג והציע לה להינשא לו ולטפל בילדיו. כפי שכבר ידוע, טאובה הסכימה. לא ברור מתי זה היה , האם מיד לאחר מותה של ציפורה או בשנה שמרים בתו עזבה את הארץ לחו"ל. 

היא היתה עקרת בית למופת, בשלנית בחסד, סורגת ורוקמת , חכמה וערמומית. היא טיפלה יפה בילדיו והקשר החזק ביותר היה לה עם יצחק הקטן. נישואין אלה היו מתוך נוחות ולא מתוך אהבה, אם כי נראה שהסתדרו בניהם.  "הוא היה ברמה הרבה יותר גבוהה ממנה", אמרה.  והסבירה  שהכוונה האמיתית היתה שאכן הוא היה במובן מסוים איש העולם, ונתן לכל הסובבים אותו תחושה שהוא ברמה גבוהה יותר.

בסופה של השיחה שכמעט לא חידשה לי דבר,  שוחחנו על הא ועל דא , ספרתי לה שאני מנסה לתעד ואולי פעם אכתוב רומן, ואז לפתע היא קראה,רומן! והוסיפה, "אם כך יש לי משהו לספר על סבא יואל. את יודעת", היא אמרה לי , "לסבא יואל היתה אהבה אמיתית. היתה לו אהובה בתל אביב אותה ממש אהב, הרומן בניהם נמשך זמן רב. נדמה לי שקראו לה מרים. יותר מזה אינני יודעת," היא זכרה שבמשפחה דברו על כך בחדרי חדרים. "היתה שמועה"היא אמרה.  מסתבר שגם במשפחתנו היו סודות ועניינים שלא דברו עליהם הרבה שנים, ואם זה נכון אני שמחה שבשנותיו האחרונות זכה סבא יואל לאהבה.

בחיפושי בארכיון המדינה ברישומי אשר ברשד המוכתר מצאתי באקראי  של מרים לנדובסקה לבית לנגרמן Landowska Marjem בתיק בקשות והמלצות לקבלת אישור עליה לא"י שבהן טיפל מנחם אשר ברש"ד במסגרת תפקידו כמוכתר צפת. מנחם סידר את אישורי זהותה בשנות השלושים  ונתן ערבות כספית בשם יואל ברש"ד מצפת, כמו כן המכתבים עבורה היו ממוענים לכתובתו של יואל ברש"ד. על פי התעודות מרים נולדה בצפת נישאה בגרמניה ללנדובסקי  .עם עליית הנאצים היא ובעלה ברחו לצרפת ושם נפטר בעלה. הגיעה לארץ בשנת 1935ובקשה בקשה לאזרחות כמי שנולדה בצפת על מנת להשתקע בארץ. אולי זה מסביר את נסיעותיו ושהיותיו הארוכות בתל אביב שם כנראה היתה לו דירה ברחוב לוינסקי 67, לשם עזב אחרי מאורעות תרפ"ט ונתן את עדותו לוועדת החקירה. למרות שאין לי הוכחה חותכת אך אני משערת שזו  מרים שעליה ספרה פנינה, ואני משאירה זאת לכם. 

ף