משפחות ברש"ד- פרל: מבנק "ברש"ד

בשנת 1904 יסד יואל ברש"ד ביחד עם ברוך ברז"ל בצפת את הבנק "ברש"ד ברזל". לא ידוע במה עסק לפני כן, אך אני מניחה, שכמו אביו היה עסק כנראה במסחר.

במהלך השנים הצטרף כשותף נוסף אליהו(אליה) קלינגר, שהיה דמות מרכזית בחיים הפיננסים והחברתיים בצפת לקראת קבלת תפקידו בחברת אפ"ק יואל ברש"ד מכר את חלקו לשותפיו.

בשנת 1909 נפתח בצפת סניף של אפ"ק (אנגלו פלשתיין קומפני Anglo Palestine Company), שהפך לבנק אנגלו פלשתין. הסניף הוקם בקצה המערבי של סימטאת תרפ"ט. ויואל ברשד מונה לתפקיד סגן המנהל וגזבר הסניף. יואל דחף את כניסת אפ"ק לצפת והבין את הפוטנציאל הכלכלי והלאומי של נוכחותו בצפת.

השיטה שהנהיג לבונטין בארגון הסניפים, היתה מינוי איש מחוץ לעיר מטעמו של הבנק לתפקיד מנהל הסניף, ואילו לתפקיד הסגן והגזבר מונה תושב העיר, איש בעל עמדה והשפעה. הסגן הכיר את אנשי העיר ידע על אפשרויותיהם הכספיות, ויכולת החזרת הלוואת, לא בכדי נבחר יואל לתפקיד הזה. מנהל הסניף הראשון היה מר גורדון שכמובן לא היה תושב העיר. העבודה לצידו של גורדון נעשתה בשיתוף פעולה ביניהם והם תרמו לפעילות הכלכלית של צפת וחיבורה עם המערכת הארצית של חברת אנגלו פלשתיין שבימים ההם היתה משמעותית לפיתוח היישוב היהודי כבר בשלהי השלטון העותמני.

לחברת אפ"ק היתה חשיבות מיוחדת בשנות מלחמת העולם הראשונה, שהצליחה לעקוף את גזרת השלטון העותמני שהקפיאה את פעילות הבנקים בארץ, וסייעה לרוב תושבי צפת שכספם הוקפא עם סגירת הבנקים הפרטיים בצפת.

בתקופת כהונתו של מר קרניאל למנהל הסניף, יש עדויות בשרשרת מכתבים להנהלה הראשית על מריבות ביניהם. התלונות ההדדיות הגיעו לשיא במלחמת העולם הראשונה. ועל רקע אוניית הסיוע האמריקאית שהגיעה לא"י. בסופו של דבר פוטר קרניאל מנהול הבנק בצפת ויואל המשיך בתפקידו.

נפשו קצה בזוהמה ובטינופת שהיתה בעיר העתיקה ובשנת 1912 מתחיל בבניית ביתו בונה מחוץ לרובע היהודי. מול בית החולים היהודי החדש ע"ש הברונית רוטשילד (לימים בית חולים הדסה) שבנייתו הסתיימה בשנת 1910. המגרש הסמוך לביתו גם הוא נרכש ע"י רוטשילד עליו נבנה בשנת 1921 בית הספר כל ישראל חברים כי"ח. היום חלק מהמכללה האקדמית צפת.

המלחמה שפרצה ב1914, מעכבת את השלמת בניית הבית. אך כנראה הוא כבר מתגורר שם עם משפחתו.

בשנת 1919 מציע יואל באחד המכתבים ללבונטין למקם את סניף הבנק באחד האגפים של ביתו החדש שבנייתו מסתיימת ושולח לו סקיצה עם מפרט מודרני ומאובטח של החלק שבו הציע למקם בו את הבנק. ואכן בשנה זו הבנק מעביר את משכנו מתוך העיר העתיקה לאגף בבית יואל ברש"ד. הבנק השתמש במבנה עד סוף שנות העשרים ומשם עבר למבנה מרווח יותר, ברחוב ירושלים בצפת ועל יסודותיו נבנה בנק לאומי.

זה נוסח ההסכם"

"מר ברשד התחייב לבנות דירה בשביל הבנק על גג ביתו. בתבנית זו: חדר אחד 6.60 x7.50, חדר שני 3.50 x4.50, חדר שלישי 3x4 , עם מדרגות טובות ונוחות לעליה מוקפות מעקה חדש ונאה. החדרים יהיו מרווחים וגבוהים 4 מטר, מרוצפים היטב, עם חלונות רחבים, דלתות רחבות וגבוהות וגם חזקות מאד. הכתלים צריכים להיות ישרים, טוחים היטב וצריך להשאיר בקרבם מקום לשני ארונות..

שכר הדירה 800 פרנק לשנה, ה' יואל ברש התחייב לבנות עוד שני חדרים על הקומה העליונה ואם ניקח אותם בשבילנו יהיה שכר דירה השנתי 1000 פרנק.

תנאי התשלומים: ה' ברשד יקבל 400 פרנק במשך 4 חדשים, והדירה שכורה לזמן 5 שנים והזכות לנו לחדש את הדירה בשבילנו לעוד 5 שנים. בכלל צריך ה' ברשד להקפיד שהבניין יהיה בנוי היטב ובאופן נאה מאד. "

אצ"מ L51/129