משפחות ברש"ד- פרל: פעילות ציבורית

הקמת "אגודת היהודים העותומנים"

יחד עם פעילותו הפיננסית היה יואל ברש"ד מעורב בפעילות ציבורית רבה בעיר. בפברואר 1909 נוסדה בצפת "חברת אחדות היהודים העותומנים", שהציבה לה מטרתה להגן על זכויות היהודים בעיר, וכלשונם, "לשפר את המצב הגשמי והרוחני של העיר". יש לזכור שבשנים אלה הרבנים וראשי הכוללים שלטו בעיר. עיקר כוחם היה בשליטתם על קופת החלוקה והם שהחליטו מי יקבל תמיכה כספית וכמה. הקמת האגודה היתה למעשה הקמת אופוזיציה גלויה למנהיגים, שלא השקיעו מאמץ בשירותים הציבוריים של הקהילה. מתיאורים רבים של מבקרים שתארו את ביקורם בצפת, העיר הצטיירה כעיר מלוכלכת, בתי המרחץ, בית המטבחיים, ובית העלמין היו במצב רע שלא לדבר על העדר תשתיות מודרניות שהחלו להראות בארץ. המטרה הראשונה היתה הוזלת מצרכי מזון בסיסיים וכן הוזלת מחירי הבשר בכדי שמשפחות תוכלנה לקנות בשר לפחות פעם בשבוע. שיקום בית המרחץ בעיר, שיקום בית המטבחיים, ובית העלמין, וכן לייסד בנק להלוואות קטנות לבניין בתים בתשלומים קטנים.

הכתב, טויבנהויז, שמכנה את עצמו בשמות "ילן" או"הצפתי" מדווח בעיתון "החבצלת" מחודש ינואר ופברואר 1909 על בחירת הוועד בתהליך דמוקרטי, שהיה אז דבר יוצא דופן, בקהילה שהיתה רגילה שראשי הכוללים ניהלו את ענייניה.

הראשון שזכה במרבית הקולות היה ר' נפתלי חנהל'ס, אחד האנשים המרכזיים בצפת, שעסק בפעילות תורנית ועזרה לעניי העיר, והיה מקובל גם על עדה האשכנזית וגם על העדה הספרדית.
השני ברשימה היה הא' שפירא, ולמקום השלישי נבחר יואל ברש"ד ..

יתכן שפעילותו של יואל היתה במגעים עם לבונטין לפתוח סניף של חברת אפ"ק בצפת, ואכן בשנת 1910 פתחה חברת אפ"ק סניף בצפת, ויואל עזב את השותפות בבנק "ברש"ד ברז"ל", והתמנה לסגן המנהל ולגזבר בסניף אפ"ק שנפתח בעיר. בשנה זו דעכה פעילות האגודה שכנראה התגלו בה חילוקי דעות.

יואל יצג את היהודים במג'אלה (מועצת נציגי העיר ) בעירייה בתקופת התורכים. עובדה שהכעיסה את קרניאל, מנהל אפ"ק בעיר, שהתלונן כי יואל עוסק יתר על המידה בעניינים הציבוריים של היהודים בעיר.

החבצלת 26.2.1909

אגודת בוני בתים

בשנת 1913 יצא זלמן לבונטין, מנהל אפ"ק (חברת אנגלו פלשתין) בקול קורא לאנשי צפת והציע להם להקים בהר כנען שכונה חדשה בסגנון "ערי הגנים" שהחלו לצוץ בערי אירופה וארץ ישראל.

הוא הציע להם הלוואות מחברת אפ"ק בתנאים טובים על מנת לקנות מחברת יק"א (חברה להתישבות היהודים) שרכשה את אדמות הר כנען מהאפנדים הערבים בסביבה. מעבר להקמת השכונה החדשה הוא מציע לאנשי צפת הזדמנות לספק לאנשי צפת עבודה בבניית השכונה מה שיעודד את היציאה לעבודה שרבים מהם התפרנסו בקושי רב או שהסתפקו בכספי תרומות שהגיעו מחו"ל.היציאה מהעיר הצפופה לעבר ההר החשוף והקר שצפה העל העיר היה אז מעשה חלוצי לא פחות מהערך הכלכלי .

אנשי צפת נענו לקריאה, הקימו אגודה שנקראה "אגודת בוני בתים".ויואל ברש"ד היה אחד הפעילים ביוזמה. תקנון האגודה רשום בכתב ידו.

היזמה התקבלה בברכה בין אנשי צפת ורבים נענו לקריאה, נבנה חזון שראה את העיר כעיר גנים כדוגמאת ערי גנים באירופה, בתים מרווחים ומרכז תרבות שכלל בית כנסת ומרכז קהילתי תרבותי ברוח חדשנית. נחפרו בורות, הובאו משאבות ונשתלו עצים על תוואי השדרה המרכזית אך מלחמת העולם הראשונה קטעה את הפעילות. לאחר המלחמה התחדשה הפעילות, אך הערבים הערימו אין סוף קשיים להקמת הבתים, עקרו את העצים פעם אחר פעם, סתמו את הבארות ואף הגישו תביעה לבית המשפט נגד יק"א בטענה שהאדמות שלהם אך טענתם נדחתה. גם הרשויות המנדטוריות הציבו קשיים גדולים בעיכוב רשיונות הבנייה. אנשי צפת התעקשו להחזיק באדמות ולעשות מאמצים להתחיל בבניה ואכן הוקמו הבתים הראשונים של משפחות קאלך, ברוכשטיין, אונגר (היום נמצאת שם מסעדת גן עדן ומלון וילה גלילי ועוד) התפנית היתה בתחילת שנות ה40 כששרה לוי עתירת ההון קנתה בשנת מהאגודה כ400 דונם ובזכות היותה נתינה בריטית וקשריה הצליחה לקבל רשיונות מרשויות המנדט לבנות קרית לאמנים ואת בית המלון"כנען" .בראשית הדרך הבתים שהיו מיועדים נתנו לתושבי צפת שהסכימו לעבור ולגור על ההר.

קול קורא לתושבי צפת\ אצ"מ L51/57

רשימת רוכשי הקרקעות הראשונים אצ"מ L51/57

אצ"מ L51/58

מעורבותו בהקמת בית החולים רוטשילד

בשנת 1889 קנתה הברונית רוטשילד מגרשים בצפת עבור בניית בית חולים .

על פי העיתונות מאותה תקופה המגרשים נקנו מערבים ויהודים, אך היהודים שמכרו את המגרש "שכחו" שהוא שייך להקדש ומיועד לבניית בית מרחץ,בסוף המאה כאשר החל תהליך האישורים וכו' מצא מר אוסובסקי פתרון, בית החולים ייבנה על המגרש שנקנה מהערבים על צלע ההר ואילו מולו יוקם גן עירוני שישמש את תושבי העיר וחולי בית החולים. בסמוך לשטח שנקנה עבור בית החולים קנה אשר מנחם אביו של יואל ברשד מגרש. בתוכנית של האזור מסומן שטח הבית "מגרש של ברש"ד" .

במאי 1908 יש מכתב של המהנדס רוגוף שהיה אחראי על בניין בית החולים רוטשילד שבו מדווח לנציגו של רוטשילד בנושא בית החולים, כי ארבעה קבלנים שהגישו את הצעתם לבניית הבניין. את ההצעה הזולה הגיש קבלן ערבי מחיפה. היזמים פרידמן וברש"ד גם הם הגישו הצעה. ברש"ד ופרידמן כותבים לרוגוב, ומבקשים ממנו שיקח קבלן יהודי שיעסיק פועלים יהודיים מצפת שמשועים לעבודה, והם אפילו מוכנים להוריד את המחיר.

בחשבונות ששולמו לבעלי מקצועות בתקופת הבניין מוזכרים ברש"ד ופרידמן אך נראה שאת העבודה עשה ברובה בן ציון ברוכשטיין מצפת שהיה נגר אמן ועשה הרבה עבודה בבית החולים.