מצב בריאותו המדרדר של אבי, גרם לי להבין, שהזמן שנותר לקבל תשובות לשאלות שהעסיקו אותי, הולך ואוזל ושהגיע הזמן לשמר ולהעביר לדורות הצעירים את הידע שעבר בעל פה, ידע שהולך ודוהה עם השנים.
היציאה שלי לפנסיה מוקדמת, יצרה חלל של זמן פנוי והרגשתי צורך למלא אותו בתוכן משמעותי. פה ושם כתבתי להנאתי סיפורים קצרים על בני משפחה שכולם מבוססים על אמת, אבל הוספתי להם קישוטים מהדמיון. עם הזמן כאשר הבטתי בצילומים ישנים קראתי מכתבים ויומנים גיליתי שיש למשפחתי היסטוריה שלמה הנסתרת מן העין.
הסקרנות והאהבה להיסטוריה ולמחקר הטילו אותי לתקופה ארוכה בה חפרתי בארכיונים, ביקרתי בבתי עלמין עתיקים, ערכתי שיחות עם קרובי משפחה שרובם כבר לא איתנו. ביליתי שעות בחיפושים במאגרי מידע ממוחשבים, בעיתונות היסטורית ולא פעם מצאתי את עצמי שוקעת בקריאה בנושאים שאינם קשורים כלל למחקר המשפחתי, אך תרמו להבנת חיי היום יום והסביבה בה חיו בני המשפחה.
לאחר תקופה חיטוט ואיסוף אין סוף של חומרים נפלה עלי לאות וחוסר רצון להמשיך, הרבה חומר היה לפני. לא ידעתי מאיפה להתחיל, כל אלה יצרו אצלי עומס שכמעט שיתק אותי.
בסופו של דבר החלטתי למקד את העבודה ביואל ברש"ד וזאב מתתיהו פרל שהתחברו בראשית המאה העשרים באמצעות קשר נישואין: חנה, בת יואל ברש"ד, נישאה לזאב מתתיהו פרל. שניהם השאירו את חותמם על בני ביתם וגם על קהילת צפת ושמם חזר ועלה במסמכים רבים. היה לי חשוב להעביר לדור ילדי ולדורות הבאים במשפחה שיזכו לקרוא ולהכיר את עבר משפחתם.
יואל ברש"ד וזאב פרל היו שונים אחד מהשני ויחד עם זה היו ביניהם קווי דמיון. שניהם הטיפו ליצירת מקורות פרנסה יצרניים, שניהם פעלו להבאת המודרניזציה לעיר, וייצרו מקומות עבודה לרבים מאנשי צפת. השוני בינם בא לביטוי בהשקפותיו המודרניות של יואל בנושא חינוך והשכלה, וכן בהיותו פחות קפדן בענייני דת, בעוד זאב פרל ראה בעיקר את החינוך התורני ולצדו חינוך כללי. שניהם היו חלוצים בדרכם ומחוברים למעשה הציוני, גם אם לא קראו לו בשם זה. אישיותם מסמלות בעיני את הזרמים והרוחות שנשבו בזמנם ביישוב היהודי בארץ ובפרט בצפת.
תם ולא נשלם, במשך שנים שמרתי את התיעוד בפורמט של בלוג, מה שאפשר לי לערוך ולהוסיף ללא הרף. כעת, כשחלקים רבים מהפאזל נמצאו, הגיע הזמן לסכם את העריכה ולהציגה כספר. מנקודה זו, מוזמן כל צאצא לכתוב את סיפור ההמשך שלו, כחוליה נוספת בשרשרת הדורות.
מקורות
- מקור אותנטי וראשוני היו כמובן סיפורים וזיכרונות ששמעתי מאבי ומבני משפחה אחרים.
- האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של דוד תדהר. שם מצאתי את תאריכי הלידה והפטירה, וסיכום קצר של תולדות חייהם.
- בית הקברות של צפת בו המצבות הן עדויות אותנטיות לשמות הנפטרים.
- רשימות כולל קארלין משנת 1912, הרשימות נמצאות באוסף אלי צביאלי בארכיון הציוני ובארכיון מוזיאון המאירי בצפת.
- מפקדי מונטיפיורי בטבריה היו מקור לשורשי המשפחה בטבריה
- ספרו החשוב ביותר של חוקר טבריה בנימין פנטליאט "הקהילה האשכנזית בטבריה על פי פנקסי החברה קדישא ומפקדי אוכלוסין" שאפשר לנו להכיר את משפחת יצחק בן יעקב אשכנזי.
- ארכיון בנק אפ"ק בארכיון הציוני המרכזי היה מקור אינפורמציה מרתק. קשה לתאר את התרגשותי, שאחזתי לראשונה במכתב בכתב ידו ובחתימת ידו של יואל ברש"ד.בארכיון הציוני מצאתי את המכתבים ששלח יואל להנהלת הבנק ביפו בין השנים 1910 - 1926 , כמו כן מכתבים שנשלחו מצפת ע"י עובדי בנק אחרים, הרבה מסמכים וקבלות שמהם ניתן ללמוד דברים בעקיפין. למעשה היתה בידי התכתבות חד צדדית, משום שאת המכתבים שנשלחו לצפת לא מצאתי
ארכיון קק"ל בארכיון הציוני המרכזי, שם מצאתי חומרים הנוגעים לברש"ד ושותפיו.וכן מסמכים הקשורים לקניית נכסי המיסיון הסקוטי.
- ארכיון "יד יצחק בן צבי", בעזבונו של עודד אבישר, מצאתי את הטיוטות שכתב בכתב ידו ל"ספר צפת", אותו תכנן לפרסם, אך נפטר טרם הושלמה עבודתו. שם מצאתי עדות שרשם מפיה של נחמה בר זכאי, עדות שלמרות שהיתה קצרה, היתה לה חשיבות רבה בהשלמת התמונה המשפחתית.
- הספר – "מחניים - מושבה קצרת ימים",שמשון שטיין, בהוצאת יד בן צבי המתעד את ההתיישבות הראשונה במחניים, שגעצל אליקים פרל, סבו של אבי, היה אחד מהמתיישבים הראשונים במקום
- העיתונות ההיסטורית באתר הספריה הלאומית היתה מקור למידע על קהילת צפת ומעורבותם של בני המשפחה בפיתוח העיר. בולט ביניהם היה טוייבנהוייז "הצפתי" שעדכן על הנעשה בעיר באופן שוטף בעיתון "החבצלת" בימים שעדיין לא נסללו דרכים נוחות לעיר ודרך התקשורת הכי משוכללת היה הטלגרף.
במהלך החיפושים הצטלבה דרכי עם מחפשים אחרים, אנשי חסידות קארלין, וצאצאי משפחות נוספות, שלרגע חשבנו שמשפחותנו הצטלבו בעבר.
מידע חשוב שעזר לי להשלים את שושלת המשפחה עד הבעל שם טוב, היה הגניאולוג נפתלי אהרון וקשטיין בעל האתר "ויתילדו", שאף ייחד כמה מאמרים על נפתלי חנהל'ס מצפת.
- האינטרנט פתח אפשרויות אין סופיות, מאגרי מידע, אתרים של עצי משפחה, תקשורת זורמת בין אנשים שמגלים עניין בנושא, ופורומים בנושא שורשים משפחתיים.
תודות
-תודה לדודות האחרונות שהספקתי לראיין, מרים פרל ז"ל, פנינה ברש"ד ז"ל, וקלרה פייגין ז"ל, שבצלילות נפלאה, סיפרו לי את זיכרונותיהן, שללו ואישרו סיפורים והוסיפו פרטים שלא יכולתי למצוא בשום ארכיון.
-במסע חיפושי הצטלבה דרכי עם לייבלה, שבקש ששם משפחתו יישאר חסוי. גם הוא חיפש את שורשי משפחתו, למרות שמעולם לא פגשתי בו הוא היה בבחינת המלאך המלווה "בעל התוספות" קראתי לו.במהלך כמה חודשים החלפנו לסירוגין מיילים שסייעו לי רבות בהבנת החסידויות בטבריה ובצפת, וטרמינולוגיות וביטויים מהעולם החרדי.
- ה"שליח" הנכון בזמן הנכון, בדמות הצדיק אליהו בן טובים הי"ו מצפת, שבזכותו נחשפו קברים של קרובים רחוקים ששנים רבות לא איתרנו אותם.והובילה אותנו למשפחת אשכנזי מטבריה שנקשרנו למשפחתנו בקשרי נישואין.ואף ביצע את שיקום הקברים המשפחתיים
ברצוני להודות במיוחד לבן דודי זאב מ. פרל איש צפת, שליווה אותי שנים לאורך המסע באין סוף התייעצויות וגילויים, תודה על שהיה שותף להתלהבותי ותרם חלק משמעותי להתקדמות המחקר, ביוזמתו רתם את המשפחה לגילוי ושיפוץ קברי המשפחה וחיפוש בלתי נלאה אחרי קברים של בני משפחה בצפת שנעלמו מאיתנו כל השנים, גילויים שהיו המפתח להבנת הקשר המשפחתי שלנו למשפחת יצחק בן יעקב אשכנזי.
תגובה 1:
וואו!!! איזו הקדמה מרשימה ומרתקת.
אני אמשיך לקרוא את סיפור המשפחה.
מקווה למצוא הרבה תמונות
מין תכונה ילדותית שלי- אוהבת סיפורים עם תמונות (:
הכתיבה מענינת
עבודת המחקר שלך, מעוררת הערכה רבה.
שאפו!
גוצי.
הוסף רשומת תגובה