יום חמישי, 11 ביוני 2015
פרק ראשון הקדמה, המסע שלי בזמן
גדלתי בצפת בבית הגדול שבנה יואל
ברש"ד, סבו של אבי, מחוץ לרובע היהודי העתיק. בבית זה נולדו, חיו ונפטרו שלושה דורות. תמיד נהניתי
להקשיב לסיפורים על חייהם ומעשיהם של בני המשפחה, ובמיוחד נהניתי מהמשעשעים שבהם.
לאורך שנים הסתפקתי בסיפורים שעברו מפה לאוזן ולא התפניתי לחקור באופן רציני את
עברם וחייהם של בני משפחתי.
מצב בריאותו המידרדר של אבי גרם לי
להבין שהזמן שנותר לקבל תשובות לשאלות שהעסיקו אותי הולך ואוזל, ושהגיע הזמן לשמר
ולהעביר לדורות הצעירים את הידע שעבר בעל פה – ידע שהולך ודוהה עם השנים. היציאה לפנסיה
מוקדמת יצרה חלל של זמן פנוי, והרגשתי צורך למלא אותו בתוכן משמעותי. פה ושם כתבתי
להנאתי סיפורים קצרים על בני משפחה שכולם מבוססים על אמת, אך הוספתי להם
"קישוטים" מהדמיון.
עם הזמן, כאשר הבטתי בצילומים ישנים,
קראתי מכתבים ויומנים, גיליתי שיש למשפחתי היסטוריה שלמה הנסתרת מן העין. הסקרנות
והאהבה להיסטוריה ולמחקר הטילו אותי לתקופה ארוכה בה חפרתי בארכיונים, ביקרתי בבתי
עלמין עתיקים וערכתי שיחות עם קרובי משפחה שרובם כבר אינם איתנו. ביליתי שעות
בחיפושים במאגרי מידע ממוחשבים ובעיתונות היסטורית, ולא פעם מצאתי את עצמי שוקעת
בקריאה בנושאים שאינם קשורים כלל למחקר המשפחתי, אך תרמו להבנת חיי היומיום
והסביבה בה חיו בני המשפחה.
בסופו של דבר החלטתי למקד את העבודה ביואל
ברש"ד וזאב מתתיהו פרל שהתחברו בראשית המאה העשרים באמצעות קשר נישואין: חנה,
בת יואל ברש"ד, נישאה לזאב מתתיהו פרל. שניהם השאירו את חותמם על בני ביתם וגם על קהילת צפת ושמם חזר ועלה
במסמכים רבים. היה לי חשוב להעביר לדור ילדי ולדורות הבאים במשפחה שיזכו לקרוא
ולהכיר את אבותיהם הקדמונים. אישיותם של יואל ברש"ד וזאב פרל מסמלות בעיניי את הזרמים
והרוחות ביישוב היהודי בארץ ובפרט בצפת. השקפותיו של הראשון היו מודרניות יותר
בנושאי חינוך והשכלה כללית לילדיו, והוא היה פחות קפדן בענייני דת ואף התעמת לא
פעם עם רבני העיר. חתנו, זאב פרל, בן למקימי המושבה "מחניים", נחשב כבן
אוריין, תלמיד ומורה בישיבת הרידב"ז, שהעניק חשיבות עליונה לחינוך ישיבתי
תורני והיה קפדן בענייני דת. למרות השוני, שניהם הגשימו הלכה למעשה את חשיבות
הפרודוקטיביות ותרמו ליצירת מקורות פרנסה לרבים מאנשי צפת. שניהם פעלו להבאת
המודרניזציה לעיר, היו חלוצים בדרכם ומחוברים למעשה הציוני, גם אם לא קראו לו בשם
זה.
תם ולא נשלם, במשך שנים שמרתי את
התיעוד בפורמט של בלוג, מה שאיפשר לי לערוך ולהוסיף ללא הרף. כעת, כשחלקים רבים
מהפאזל נמצאו, הגיע הזמן לסכם את העריכה ולהציגה כספר. מנקודה זו, מוזמן כל צאצא
לכתוב את סיפור ההמשך שלו, כחוליה נוספת בשרשרת הדורות.
מקורות
- סיפורים וזיכרונות: מקור אותנטי וראשוני ששמעתי מאבי מבנות ומבני משפחה
- האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
(דוד תדהר):
- בית העלמין העתיק בצפת:
- רשימות כולל קארלין (1912): מאוסף אלי צביאלי בארכיון הציוני ובארכיון מוזיאון המאירי בצפת.
- מפקדי מונטיפיורי בטבריה
- "הקהילה האשכנזית בטבריה" (בנימין פנטליאט): ספר שאיפשר להכיר את משפחת יצחק בן יעקב אשכנזי.
- ארכיון בנק אפ"ק (הארכיון הציוני המרכזי): מקור מרתק שכלל מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של יואל ברש"ד בין השנים 1910–1926.
- ארכיון קק"ל: חומרים הנוגעים לברש"ד ושותפיו ומסמכים על קניית נכסי המיסיון הסקוטי.
- ארכיון "יד יצחק בן צבי": בעיזבונו של עודד אבישר נמצאו טיוטות ל"ספר צפת", כולל עדות מפי נחמה בר זכאי שהשלימה את התמונה המשפחתית.
- "מחניים - מושבה קצרת ימים" ,שמשון שטיין: תיעוד ההתיישבות בה לקח חלק געצל אליקים פרל, סבו של אבי.
- העיתונות ההיסטורית (הספרייה הלאומית):
- אתר "ויתילדו" (נפתלי אהרון וקשטיין): סייע בהשלמת השושלת עד הבעל שם טוב
- האינטרנט: מאגרי מידע, עצי משפחה ופורומים.
- לדודותיי: מרים פרל ז"ל, פנינה ברש"ד ז"ל וקלרה פייגין ז"ל, שסיפרו את זיכרונותיהן בצלילות נפלאה.
- ללייבלה שגם הוא חקר את משפחתו הטבריה סייע רבות בהבנת עולם החסידות והטרמינולוגיה החרדית.
- לאליהו בן טובים הי"ו מצפת: ה"שליח" שסייע בחשיפת ושיקום קברי המשפחה.
- תודה מיוחדת לזאב מ. פרל בן דודי הבקי בתולדות צפת, אנשיה ואתריה, שליווה אותי שנים לאורך המסע באין סוף התייעצויות וגילויים, שהיה שותף להתלהבותי ותרם חלק משמעותי להתקדמות המחקר. זאב הוא שיזם את חיפוש הקברים של בני המשפחה בצפת ויזם את שיפוצם. הקברים שהתגלו בבסוף שנת 2025 היו המפתח להבנת הקשר המשפחתי שלנו למשפחת יצחק בן יעקב אשכנזי למשפחת יודנפרוייד ומשפחת ציפריס
תם
ולא נשלם, במשך שנים שמרתי את התיעוד בפורמט של בלוג, מה שאיפשר לי לערוך ולהוסיף
ללא הרף. כעת, כשחלקים רבים מהפאזל נמצאו, הגיע הזמן לסכם את העריכה ולהציגה כספר.
מנקודה זו, מוזמן כל צאצא לכתוב את סיפור ההמשך שלו, כחוליה נוספת בשרשרת הדורות.
פרק שני המחקר לגילוי שורשי משפחת ברש"ד
המטרה
הראשית של המחקר היתה לאתר ולברר מי היה
ר' שמואל דיין, סבו של יואל ברש"ד, ולהתחקות אחר שורשיה של אמו חיה שבשלב זה
של המחקר לא ידענו דבר על משפחתה.
הנחות
פתיחה: על פי המסורת המשפחתית, השם ברש"ד נגזר מ"בן ר' שמואל דיין"
— שם שאומץ על ידי בנו מנחם אשר בתחילת המאה ה-20. עדות זו הועדה גם על ידי נכדתו
נחמה ברש"ד זילברמן.
נקודת
החיפוש הראשונה היו מפקדי מונטיפיורי בצפת ובטבריה ואכן אלה סיפקו את קצה החוט
מפקד מונטיפיורי טבריה 1839
בשנת
1839 ברשומות מפקד מונטיפיורי בטבריה נזכר " ר' הדיין שמואל הי"ו" (השם ישמרו ויצילו)"
ברשימת שמות ת"ח (תלמידי חכמים) דד"ק טבריה האשכנזים הי"ו וואלינר
(מוואלין).
במפקד מונטיפיורי טבריה 1849
"זה השער באו בו הרבנים המפורסמים
ממונים ומשגיחים ומנהלי עדת צאן קדושים ק"ק אשכנזים פעה"ק (פה עיר
הקודש) טבריא ת"ו (תבנה ותכונן)" מוזכר שמואל הדיין רביעי ברשימה: "הרב
המופלג בתורה ר' שמואל מוה' שמואל דיין, בן מ"ה מקום מולדתו דאברוויץ
(דרהוביץ) [i] אשתו
היא חנה זעלדא בת כ"ה ולהם בן א' (אחד). נמצא בחו"ל "
במפקד
זה מצוין גילו של ר' שמואל הדיין 45, (נולד ב1804), מקום הולדתו בעיר
דאברוויץ (דרהוביץ) ופרטים על אשתו ובנו. על פי הפרש הגילים אני משערת כי חנה זעלדה
היתה אשתו השנייה, והבן המוזכר הוא מנחם
בנם המשותף שכנראה היה בעת המפקד היה ילד צעיר. הציון נמצא בחו"ל יכול להעיד כי הרב נסע לחו"ל לשליחות כל
שהיא.
מפקדי
מונטיפיורי הבאים אפשרו לנו לעקב אחר המשפחה
במפקד מונטפיורי טבריה 1855
ברשימת האלמנות מופיעה "חנה זעלדיא בת
ל' (30 ) אלמנת הר' שמואל דיין זי"ע בעיה"ק [הרב שמואל דיין זכותו יגן עלינו עיר הקודש
טבריא] נולדה בראדוויץ עת בואה לארץ הקודש
בת כ'" (20)
ברישום
לא מצוין שיש לה ילדים. על פי ממצאים מאוחרים יותר יש להניח כי בנה הוא מנחם אשר,
יתכן שנשלח ללמוד בישיבה או התגורר אצל משפחה אחרת. הרישומים מחזקים את עדותה של
נחמה זילברמן, כי סבה מנחם אלתר התייתם מאביו בשנת בר המצווה שלו או מעט לפני.
עדות
על בת נעלמה
בעדות אחת על פי פנקסי החברה קדישא מפקדי הפקוא"ם ומצבות קבורה, שבבית העלמין
של טבריה נמצאה מצבה ועליה כתוב: "רפאל,, חתנו של ר' שמואל הדיין, ח' סיון
תרנ"ט (1899).שמו של רפאל המופיע גם
בפנקס הנפטרים של טבריה ושם מצוין כי הוא מירושלים והוא חתנו של ר' שמואל הדיין. סביר כי היה נשוי לבת שהיתה לשמואל הדיין
מנישואיו הראשונים. אך עדין לא נמצא קברה.
מפקד מונטפיורי טבריה 1866
במפקד זה מופיע ר' מנחם אשר שהוא כנראה בנו של
ר' שמואל דיין דבר שיוכח בהמשך.
"מנחם
אשר, בן 22, ילד טבריה, כולל וואהלין, חתנו יצחק , אשתו חיה, יש לו בן שמואל
בן שנה"
על
פי הרישום מנחם אשר נולד ב1844 ובשנת המפקד הוא בן 22, 1844, נשוי לחיה בת יצחק,
(שגם ששמו נמצא ברשימות הכוללים של טבריה), ויש להם בן אחד ושמו שמואל. כלומר, בן
שנולד בשנת 1865 ונקרא ע"ש סבו ר' שמואל הדיין. הבן שמואל כנראה נפטר בהיותו
ילד. הילדים הינדה ויואל שאנו מכירים עדין לא
נולדו.
רשימת הכוללים (קארלין) צפת משנת 1912
על
משפחת ברש"ד בהגיעם לצפת אנו למדים על מתוך פנקס הכוללים בצפת 1912, ובמיוחד
מרשימת כולל קארלין שאליה השתייך יואל. הרשימה נמצאת בעזבונו של מוכתר העיר מנחם
אשר ברש"ד והתאריכים נרשמו על פי תאריך ערבי.
תמונה:רשימת הכוללים
יואל
ברש"ד – 1872 (
בנם של מנחם אשר וחיה בת יעקב ומופיע כראש המשפחה )
אשתו
ציפורה 1876 -(בת גולדע פערל ונפתלי חנה'לס הלוי)
ילדיהם:
חנה
1893
מנחם
1896
נחמה
1898
מרים 1903
משה
1907
בני ובנות משפחה
נוספים של יואל ברש"ד:
אמו
חיה בת יצחק 1848 - (אמם
של הינדה ויואל ברש"ד )
אחותו
הינדה, בת אשר אלטר
1866 –(אחותו של יואל ברש"ד) ואלמנתו
של מרדכי הירש וייסברג )
אחיינו,
אשר בן מרדכי הירש 1900 - (בנה הבכור של הינדה – (1900 בנו של מרדכי הירש בן פאליק וייסברג)
אחיינו,
יעקב בן מרדכי הירש, 1901- (בנה הצעיר של הינדה – (1901 בנו
של מרדכי הירש בן פאליק וייסברג)
(לא
נזכרים ילדיו יצחק ושאול שנולדו כשנתיים לאחר המפקד, כמו כן לא נזכר שמואל בנו
שנפטר ) על פי המפקד חיה, אשת מנחם אשר שכונה
אלתר, אמם של יואל והינדה ,היתה בתו של יצחק שפגשנו במפקדי מוטטפיורי 1866
בטבריה.
רשימת הכוללים (קארלין) משנת
1912 רשומים במשפחת יואל ברש"ד:
רשימת כולל קארלין, ארכיון אשר ברש"ד
.
* הארכיון של המוכתר מנחם אשר (נכדו של מנחם אשר אלטר) נמצא כעותק דיגיטלי בארכיון הלאומי ובספריה הלאומית וניתן למצאו תחת הכותרת אוסף אלי צביאלי.(חתנו). עותק נוסף נמצא במוזיאון המאירי בצפת. השם מוכתר ניתן לאחראי שמונה ע"י השלטון הטורקי לרישום הדמוגרפי של המקום, לידות פטירות וכו'
* המרת התאריכים לתאריכים לועזיים נעשית מחלוקת מספר השנה הערבית ב 33 ,את התוצאה יש להפחית מהשנה הערבית שחילקנו, ומוסיפים 622(שנת ההג'רה), התוצאה נותנת את התאריך הלועזי.
עדותה של נחמה ברש"ד זילברמן וסיפור מציאת קברו של מנחם אשר
בעדות
שנתנה נחמה בתו של יואל ברש"ד לעודד
אבישר* היא כותבת שמנחם אשר אלתר, סבה, קבור במערת האבריטש' בצפת ואפילו זכרה שבני
המשפחה היו יורדים לבקר את קברו ביום השנה למותו. (בעזבונו של החוקר עודד אבישר נמצאו
רישומי עדויות ל"ספר צפת" שלא זכה להשלים. העיזבון נמצא בארכיון
"יד בן צבי")
מערת
האבריטש' נמצאת מתחת לקבר הארי הקדוש בצפת ובמשך השנים חלקים מהמערה נסתמו
ע"י התמוטות הסלע.
בקיץ
2017 הודיע לנו אליהו בן טובים** כי אכן חשף את מצבת קברו של מנחם אשר, ביום
י"ז תמוז תשע"ז, 11 באוגוסט 2017, בית הקברות היה ריק ממבקרים בשל הצום,
ירדתי עם בן דודי זאב פרל, בת דודתי נעמה
המאירי ויחד עם אליהו בן טובים למערה שעסק בניקיונה ובתוכה חשף נחשפו קברים
נוספים.
בעמקי מערת אבריטש' בסעיף הצפון מערבי של המערה נח על משכבו מנחם אשר בינות לעוד קברים רבים. המצבה נמצאה בתוך שפכי עפר שזה מקרוב פונו, ואישרה באופן חד משמעי את המסורת המשפחתית, שאכן אבי המשפחה היה אותו ר' שמואל הדיין מטבריה ושמו נגזר שם משפחתם. באותו רגע מרגש המעגל ניסגר, החוליה החסרה נמצאה ונסתם הגולל על הספק הדק והמטריד שליווה אותי במשך השנים.
"פ"נ
ר' מנחם אשר בן הרב ר' שמואל דיין מטבריא, כ"ח טבת תרנ"ו"
(פה נקבר ר' מנחם אשר בן הרב ר' שמואל דיין מטבריה, כ"ח טבת תרנ"ו 14.1 1896)
מיהו אותו יצחק הנזכר בעדותה של נחמה ?
יצחק
היה אביה של חיה, אשת ר' מנחם אשר, כלומר הסבא רבא של נחמה. יתכן שבעדותה היתה בת
למעלה משבעים התערבבו בזיכרונה שמותיהם של
שני הסבא רבא שלה שאותם לא הכירה, ובטעות ייחסה את יצחק לאביו של סבה מנחם אלתר
באדיבות שושנה פרל ,צפת
גביע בר המצווה של יואל ברש"ד - בשנת תרמ"ה הוביל למציאת משפחת אשכנזי.
הגביע שהוענק ליואל לכבוד בר המצווה נמסר לנינו יואל פרל הקרוי על שמו. ועד היום נשמר אצל ילדיו. על הגביע רשום: "מנחה השלוחה על פורים להחתן יואל אשכנזי הי"ו בשנת תרמ"ה" (1885).
שנים רבות לא הצלחתי להבין מדוע נכתב על
הגביע יואל אשכנזי,ומה הקשר בין משפחת אשכנזי למשפחת ברש"ד. הגילויים
האחרונים (בסוף 2025) נתנו את התשובה לשם "אשכנזי"על הגביע.
בבית הקברות העתיק בצפת נמצאה ע"י אליהו בן
טובים מצבתה שלחיה שעליה כתוב" פ"נ אשה חיה ברשד בת ר' יצחק מטילנעשט כז' מנחם אב
תרפ"ב
וממש בצמוד למצבתה של חיה בת יצחק נמצאה המצבה של גיטל לאה בת
יצחק ועליה כתוב "פנ א
לאה גיטל בת ר' יצחק מטעלינעשט, אשת ר' ניסן צבי מבינדער נ' ב' כסליו
תרע"ב"
חיה ולאה גיטל בנות ר' יצחק אשכנזי
היו אחיות שנקברו זו לצד זו. והקשר המשפחתי הזה מסביר כי משפחת אשכנזי ראתה ביואל
חלק ממשפחתה ווצתאה לנכון לציין זאת על הגביע.
ענפי משפחת ברש"ד בטבריה ובצפת
אבי המשפחה: ר' שמואל דיין (נולד
ב-1804), שעלה מהעיר דרוהוביץ' והיה דיין ורב מרכזי בקהילה האשכנזית בטבריה.
עלו לצפת בתחילת שנות ה70 של המאה ה19 כנראה היתה לו בת נוספת גדולה לא ידוע שמה
חנה זלדה :
אשתו נולדה בדרוהוביץ בשנת 1924
בנו מנחם אשר:
נולד בטבריה בשנת 1844 שם אשתו חיה בת
יצחק אשכנזי
חיה בת יצחק אשכנזי : אשתו של מנחם אשר ואחותה של לאה גיטל אשת ניסן צבי בנדלי
הינדה : בת מנחם אשר אלמנת מרדכי הירש וייסברג
מצפת נולדה בשנת 1866 ילדיה הם מנחם אשר נולד 1900 ויעקב 1905
יואל ברש"ד : בן מנחם אשר נולד בשנת 1873
אשתו ציפורה בת נפתלי חנה'לס הלוי
מקור השם: השם ברש"ד הוא ראשי תיבות של בן רבי שמואל דיין. הוא אומץ רשמית על ידי בנו, מנחם אשר, ונכדו יואל, בסוף המאה ה-19.
מורשת רוחנית: ר' נפתלי חנהל'ס הלוי דוקטרוביץ הוא אביה של ציפורה אשת יואל
ברש"ד ואם ילדיו והוא צאצא ישיר מצד אמו
של הבעל שם טוב, והוא נהג לציין ייחוס זה בכל מסמך ומצבות קברי משפחתו.
ענפי משפחת יצחק אשכנזי בטבריה
ר' יצחק אשכנזי (בן יעקב), יליד טלינשט (1807 לערך), עלה לארץ בשנת 1855 עם אשתו מרים וילדיו. על פי המצבה שנחשפה בצפת, הוא נפטר בי"ז באדר ב' תרמ"ג (1883).
ילדיו:
חיה – אשת מנחם אשר ברש"ד ואמו של יואל ברש"ד נולדה ב-1848, נפטרה בכ"ז במנחם אב תרפ"ב (1922) וקבורה בצפת.
לאה גיטל
– אשת ר' ניסן צבי בנדרל ודודתו של יואל
ברש"ד נפטרה בב' בכסלו תרע"ב (1911) וקבורה בצפת לצד אחותה חיה. בנה המפורסם: ד"ר שמשון בנדרלי (ממקימי
החינוך היהודי בארה"ב), שהיה בן דודו של יואל ברש"ד.
ר' מרדכי מוטיל אשכנזי (1825–1892 - בנו של יצחק, שעלה עימו מטבריה. הוא נודע כמי שציין
במכתביו כי הוא צאצא של ה"חכם צבי" (ר' צבי אשכנזי).
ילדיו של ר' מרדכי מוטיל (נכדיו של יצחק אשכנזי):
יעקב פנחס אשכנזי: (אשתו באבע ליבה).
יואל אשכנזי:
נולד בקישינב ונפטר בטבריה ב-1942. אשתו הייתה ברכה, בתם של משה הכהן (מראשוני ראש
פינה).
מלכה:
נפטרה ב-1903 וקבורה בצפת בסמוך לדודותיה (חיה ולאה גיטל).
ישראל נחום אשכנזי: (אשתו רבקה). נפטר ב-1915 וקבור בצפת.
לאה אשכנזי:
נישאה למשה דויד אלשטיין.
חנה (חינקה) בתיה: נישאה לבנקאי הצפתי אליהו קלינגר. נפטרה ב-1962 וקבורה בצפת.
אסתר אשכנזי:
נישאה לר' חיים דויד אפשטיין.
מורשת רוחנית:
על פי המסורת המשפחתית, המשפחה היא צאצאית של ה"חכם צבי" (ר' צבי
אשכנזי), אביו של היעב"ץ.
הסתעפות המשפחה: מהענף של יצחק אשכנזי
צמחו משפחות מרכזיות בצפת, בהן משפחת בנדרלי (ד"ר שמשון בנדרלי) ומשפחת
הבנקאי אליהו קלינגר.
.סיכום ומסקנות הפרק
שלב זה של המחקר הגניאולוגי מעיד כי משפחות ברש"ד ומשפחת אשכנזי היו קשורות בקשרי נישואין. מציאת הקברים (2017-2025): חשיפת קבריהם של מנחם אשר וחיה לצד בני משפחת אשכנזי בבית העלמין בצפת, אישרו סופית את הקרבה המשפחתיות וסגרו מעגל של מעל 150 שנה. המעבר מטבריה לצפת של ר' מנחם אשר ומשפחתו התרחש כנראה לאחר שנת 1866, שם הקים את ביתו ובנו יואל ברש"דבמהלך השנים, היה לדמות מוכרת ומשפיעה בקהילת צפת. באותן שניםן עברו גם בני משפחת אשכנזי נוספים לצפת. גביע בר המצווה של יואל ברש"ד שנשא את השם "יואל אשכנזי" – עדות לכך שמשפחת אמו ראתה בו חלק בלתי נפרד ממנה. מציאת הקברים בצפת היא הראיה המסבירה את השם "אשכנזי" על הגביע. המסמכים במפקדי מונטיפיורי, רשימות חברת קדישא, רשימות הקהילות והכוללים והשמות על הקברים שהתגלו לאחרונה בבית העלמין בצפת פרשו בפננו קשרים של שתי המשפחות שהצטלבו והסיפור הפרטי שלה שופך אור נוסף על אנשי הישוב הישן בארץ ישראל.
הינדה רבקה שרה אחותו של יואל ברש"ד
